מהו RVO? 

הרשתית ממוקמת בחלקה האחורי של העין, ואחראית על קליטת האור מהעין והעברתו למוח. 
ברשתית ממוקמת המקולה - מרכז הראייה, האזור האחראי על חדות הראייה. 
RVO מתפתח כאשר וריד הרשתית נחסם ונוצרת הפרעה בניקוז הדם מהעין. 
חסימה זו עלולה להוביל להאטה בזרימת הדם ובאספקת הדם והחמצן לרשתית ואף לגרום לדליפה של דם ונוזלים וליצירת בצקת במקולה.
ההערכה היא ששכיחות RVO בעולם נעה בין 0.1% ועד 0.6% מהאוכלוסייה.

מהם סוגי ה- RVO הקיימים?

באופן כללי, ניתן לחלק את השפעת החסימה לשתי קטגוריות עיקריות:

• חסימה בווריד מרכזי של הרשתית (Central Vein Occlusion- CRVO). במקרים אלו, כלי דם מרכזי המזרים דם לכלל הרשתית נפגע. כתוצאה מכך, אספקת הדם לכלל הרשתית פוחתת משמעותית, מה שעלול להוביל לפגיעה נרחבת בתפקוד הרשתית ולטשטוש ראייה, ואף לעיוורון.
• חסימה בסעיף של וריד הרשתית (Branch Vein Occlusion- BRVO). במקרים אלו, החסימה מתרחשת רק בחלק של הרשתית שמושפע מהסעיף הוורידי החסום. כתוצאה מכך, הפגיעה בראייה ממוקדת לאותו אזור, וייתכן שתתבטא בטשטוש ראייה. 
  
  הסיכון לאובדן ראייה במקרים של BRVO נמוך יותר בהשוואה ל- CRVO, עם זאת חשוב לציין כי גם ב- BRVO, ללא אבחון וטיפול נכונים, קיים סיכון משמעותי להחמרת המצב ולפגיעה מתקדמת בראייה. 
  היקף הפגיעה ברשתית כתוצאה מחסימה בוורידי הרשתית (RVO) תלוי במיקום החסימה.
   

מי נמצא בסיכון לפתח RVO?

ישנם מגוון גורמים שמעלים את הסיכון להופעת RVO:

• גיל – הסיכון עולה בקרב בני 50 ומעלה
• יתר לחץ דם
• מחלות כלי דם – מטופלים שסובלים מטרשת עורקים ומחלות שגורמות לנזק לכלי הדם לאורך זמן כדוגמת סוכרת, נמצאים בסיכון גבוה יותר
• השמנת יתר – BMI גבוה מהווה גם הוא גורם סיכון
• עישון
• גלאוקומה- מחלה שגורמת ללחץ תוך עיני

מה ההשלכות של RVO?

RVO עלול להוביל להיווצרות של כלי דם חדשים לא תקינים ברשתית – כלי דם אלו נוצרים במטרה "לפצות" על החסימה.
בעקבות כך יתכנו :

• בצקת במקולה (בצקת מקולרית)
• דימומים בחלל זגוגית העין
• צמיחה של כלי דם בחלק הקדמי של העין עלולה לגרום לגלאוקומה – לחץ תוך עיני
• ירידה בראייה עד כדי עיוורון

חומרת הפגיעה תלויה בשני גורמים: מיקום החסימה, ומשך החסימה. 
ככל שמדובר בחסימה בכלי דם מרכזי ברשתית (CRVO), או בחסימה ממושכת ללא טיפול, כך הסיכון שייגרם נזק למרכז הראייה גבוה יותר, וההשלכות יכולות להיות חמורות יותר.

מהם התסמינים של RVO?

חשוב להדגיש שלעיתים אנשים שסובלים מ- RVO לא ירגישו בסימני המחלה מכיוון שהעין הבריאה "מפצה" על הפגיעה בראייה של העין הפגועה. 
RVO ילווה בתסמינים אלו:

• אבדן ראייה חלקי או מלא בעין אחת, הכולל טשטוש קבוע בראייה, ו/או ראיית צללים במקום דמויות
• ראיית כתמים וגופים צפים בשדה הראייה – בעיקר אם נוצרו כלי דם לא תקינים, במטרה "לפצות" על החסימה שנוצרה
• כאבים – במקרים מסוימים הנוזלים שמצטברים בעין עלולים להוביל ללחץ תוך עיני שיתבטא בכאבים בעין

כיצד מאבחנים RVO?

אבחון חסימה ורידית ברשתית נעשה באמצעות בדיקת עיניים שגרתית אצל רופא העיניים.
ככלל, ההנחיה לגברים ונשים מעל גיל 50 היא להקפיד על מעקב תקופתי שיכלול בדיקת עיניים אחת לשנה (ישנם מקרים נדירים בהם עלולה להתפתח חסימה ורידית ברשתית גם בקרב צעירים מתחת לגיל 50 שאינם מוגדרים בקבוצת סיכון). 
בקרב אלו המוגדרים בסיכון לפתח חסימה ורידית ברשתית, חשיבות המעקב התקופתי גבוהה אף יותר, והם נדרשים להגיע לבדיקה מדי חצי שנה.

מה כוללת בדיקת העיניים השגרתית?

הבדיקה השגרתית כוללת שימוש במנורת סדק. 
אם הבדיקה מעלה ממצאים אופייניים ל-RVO, רופא העיניים יפנה אותך להמשך בירור, שכולל בין היתר צילום OCT לסריקת שכבות הרשתית, לאיתור בצקת או שינויים במרכז הראייה. 
בהמשך, תתבקש לבצע גם בדיקת אנגיוגרפיה בה מוזרק חומר ניגוד לצורך מיפוי כלי הדם ברשתית.
במקרים של BRVO ללא מעורבות של מרכז הראייה, ייתכן ולא יהיה צורך בטיפול, אלא רק במעקב הכולל ביצוע בדיקה אחת למספר חודשים.

אבחון מוקדם יכול להציל את הראייה שלך!

חשוב להדגיש שאבחון מוקדם של RVO הוא קריטי למניעת המשך הידרדרות הראייה, ולהשבת יכולת הראייה שנפגעה. 
כשמדובר בבטיחות העיניים שלך, לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים.
מניסיוני לאורך השנים, אבחון וטיפול מוקדם מאפשרים שיקום של יכולת הראייה שנפגעה בקרב יותר מ- 50% מהמטופלים שאינם סובלים מאיסכמיה קשה (מצב שבו רקמת הרשתית נפגעה ממחסור באספקת החמצן לריקמה).

כיצד מטפלים ב- RVO?

מטרת הטיפול ב- RVO הוא ספיגה של הבצקת הקיימת, מניעת היווצרות כלי דם חדשים לא תקינים, ושיפור יכולת הראייה. 
כיום הטיפול ב-RVO נעשה באמצעות הזרקות תוך עיניות, כאשר הטיפול הראשון והנפוץ ביותר הוא בתרופות מקבוצת נוגדי VEGF.
נוגדי VEGF פועלים להפחתת התפתחות כלי דם לא תקינים ברשתית ולספיגת הבצקת הקיימת – עד להיעלמותה. 
ישנן מגוון תרופות נוגדות VEGF הזמינות לשימוש בבתי החולים או במרפאות יעודיות בקהילה.
במקרה שיעילות הטיפול שניתן לא מספקת, הרופא המטפל ימליץ לעבור לטיפול בקו שני.
אם יש לכם ביטוח רפואי פרטי, ייתכן שבאפשרותכם לקבל טיפול בכל סוגי נוגדי ה- VEGF, לפי המלצת הרופא, כבר בתחילת הטיפול.